רש"ש על יומא נ״ד א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על יומא נ״ג ע״ב רש"ש על יומא נ״ד ע״ב »

1 יומא פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְעוּלָּא: מַאי מַשְׁמַע? דִּכְתִיב: ״וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב: ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״ לְעוֹלָם הוּא? וְהָכְתִיב: ״וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִין וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִין בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, הָכִי נָמֵי דְּלָא גְּלוֹ?

2 יומא פתח ↗

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וּכְרוּבִים דְּצוּרְתָּא הֲווֹ קָיְימִי, דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִיצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחוּקֶּה״.

1 גמרא וכל היכא דכתיב עד היום הזה לעולם הוא והכתיב כו' ואסיק בתיובתא. מה שנשאר גה"ש בצ"ע על הגמרא דסוטה מו ב ופרש"י שם. כבר נשאל ע"ז בנו"ב מ"ת חלק או"ח סי' פ"ז מהגרי"פ וע"ש ישוב לזה:

2 גמ' שם ראבי"א לעולם במקדש שני כו'. נראה דר"ל דמצי איירי גם במקדש ב' דודאי לא פליג ע"ז דהוה פרוכת דבבי וכדמוכח נמי מהברייתא דלעיל יכול יהיו מקרעין בפרוכת וכו'. או אפשר משום קושיא דרב חסדא מוקי לה בכרובים דצורתא ואף במקדש שני ולא ס"ל שנויא דר"נ:

1 סוטה פתח ↗

״וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, תַּנְיָא: הִיא לוּז שֶׁצּוֹבְעִין בָּהּ תְּכֵלֶת, הִיא לוּז שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב וְלֹא בִּלְבְּלָהּ, נְבוּכַדְנֶצַּר וְלֹא הֶחְרִיבָהּ, וְאַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בָּהּ. אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁבָּהּ, בִּזְמַן שֶׁדַּעְתָּן קָצָה עֲלֵיהֶן יוֹצְאִין חוּץ לַחוֹמָה, וְהֵן מֵתִים.

« רש"ש על יומא נ״ג ע״ב רש"ש על יומא נ״ד ע״ב »